הר"ס עולם – מלחמת העולם הראשונה

הוריו של זיידא הגיעו עם המון פליטים מפשעמישל שבגאליציע לעיר הבירה וויען ומצא דירה ברחוב טאבאר(?)

כשהגיע זיידא משה חיים לוויען דיבר עם בעלת הדירה כדי לסדר הכל עצהיו"ט ואז שאלה אותו אם יש לו ילדים. אז ענה זיידא "ניין" – היא הבינה שאין לו, עד שלמחרת השתוממה על המראה הזה שהגיעו בזה אחר זה תשעה ילדים...

ואלה שמות הילדים^§:

1. אברהם (ישעיה?) נישא לבת משפחת פאלגער מלאנצהוט. 
???  סיפור איך נהיה השידוך ???
הם גרו בקראקא והובלו מגטו רישא למחנות השמדה עם ששת ילדיהם הי"ד.  במגזין 'משפחה' משנת תשס"ט (בערך) מובא שהציל יהודים בגיטו ריישא, עד שהוא עם משפחתו הובלו ברכבת למחנות ההשמדה הי"ד.

2. מרדכי אליקים

3. מירל שנישאה למשה טעלער הי"ד היא נשארה עגונה למשך יובל שנים או יותר ר"ל

4. גולדא שנישאה לשבתי שווארץ הי"ד היא נשארה עגונה למשך יובל שנים או יותר ר"ל

5. יעקב יוסף (יוסקא) הי"ד

6. שרה ע"ה 

7. בת אחת שנסעה לדרום אפריקה ונישאה שמה ליהודי מתבולל.  היא כתבה להוריה שהיא שומרת שבת וכשרות ולדאבון לבם שחל"ח שבועות ספורות אחרי הולדת בנה הבכור שעקבותיו נעלמו ממשפחתנו בצוק העיתים, גם אחרי השתדלויות רבות מאברהם ישעיה טעללער שליט"א, כשהצליח להתביית בברונקס נו יורק אחרי השואה ורצה למצוא כמה שיותר מהמשפחה שאפשר.

8. בחורה הי"ד

9. עוד בן אחד היה להם בשם אלימלך שנפטר בבחרותו ר"ל

קורות הדורות

זיידא השתדך עם סבתא שהיתה בת הזקונים של ר' יוחנן ומלכה פעטצענבוים מקאלוואריא ליד קראקא. 

משפחת פעטצענבוים מנתה שלש עשרה נפשות, כולל ההורים והצעירה היתה סבתא זלטא, שנולדה לעת זקנתו של ר' יוחנן. האחיינים היו יותר מבוגרים ממנה, באשר נולדו מהבנים הגדולים במשפחה שהתחתנו הרבה זמן לפני שהיא נולדה. אחותה שלפניה היתה ה'טאנטע אסתר' אשת ר' הירש (צבי) יוסף הלוי סג"ל לאנדאו מבריגל. 

המשרתת הפולנית היתה מעוררת אותם כל יום, עושה "נעגעל וואסער" ואומרת אתם "מודה אני".  היא עבדה אצל המשפחה עשרות בשנים ולכן למדה לדבר אידיש וגם התפלות שמלמדים לתינוקות כשהם קטנים.

סבתא הלכה לבית הספר העירוני בה למדו כל הילדים – כיהודים כגויים יחד – אמנם בערב היתה לומדת קצת למודי קדש.  בית הספר שיסדה שרה שענירער 'בית יעקב' בקראקא היה "רק עבור האדוקים" (נאר פאר די פרומע מיידלעך - בלשונה).

את חופשת הקיץ (או החורף?) הם בילו באזור ההררי שבפולין בשם זאקופאנע.

לר' יוחנן היה לו בית חרושת לרהיטים והיה מסילת ברזל מיוחדת שהובילה קרונות הרכבת הישר לתוך בית המסחר, כדי לאפשר הטענת הסחורות שהובלו לכל ארצות תבל.  הם מכרו אפילו לארה"ב שם היה יבואן שקנה כל פעם הרבה סחורה בהקפה ולמועד ההזמנה הבא סילק את החשבון הקודם.  פעם שלח את ההזמנה החדשה ולא צירף את התשלום למשלוח הקודם, אולם ר' יוחנן רצה לשלוח הסחורה עוד הפעם בהקפה, על פי בקשת הסוחר.  אשתו שגם היא היתה מעורבת בענייני המסחר הגיעה למפעל בשעה שהרכבת היתה כבר מוכנה לנסוע עם הסחורה החדשה לנמל וכששמעה שהסוחר מאמריקה עדיין לא שילם עבור המשלוח הקודם היא לא נתנה בשום אופן להרשות את המשלוח החדש.  כל הסחורה פורקה מהקרונות והרכבת עזבה בלי הסחורה – דבר שהיה חריג מאד מפני שרוב הסוחרים לפעמים משלמים על שתי משלוחים יחד – ומה כל הרעש אם מחכים עוד קצת על הכסף?  אולם אחרי שבוע-שבועיים נודע שהכלכלה באמריקה קרסה לגמרי, מה שאחר כך כונה "גרעיט דעפרעשען" ואז נוכחו לדעת הבינה היתירה בה חוננה אשת חיל זו.

ר' יוחנן ע"ה היה חסיד נלהב של הרבי מצאנז ה"דברי חיים" זצ"ל.  ביתו היתה פתוחה לאורחים ובתוכם רבנים ורביים חשובים כמו מרן מהרי"ד ומרן מהר"א זצוללה"ה וגם הרה"ק ה"קדושת ציון" הי"ד אשר בנו המהר"ש השני מבאבוב העיד שאביו התאכסן בבית זקנינו.  זה היה כשנסעתי עם אחי אהרן נ"י ועם ר' אברהם יודא פאלגער הי"ו בן ר' יוס'ל ז"ל מלאנצהוט לאמריקא, לשהות במחנה קיץ שלוה שע"י חסידי באבוב, אחר שהרה"ח המפואר ר' שאול הוטערער, מזקני וחשובי חסידי באבוב זצ"ל שלח את שלושתנו שמה בקיץ של שנת ה'תש"ם, ימים ספורים אחרי האסון של הריגת הבה"ח כהנא מפאריז בידי מחבל פלשתיני ימ"ש - שהיה אמור לנסוע יחד עם פרחי אגודת ישראל בבלגיה למחנה קיץ.

ר' יוחנן שהיה איש אמיד ומופיע ברשימות של כולל גאליציען תחת העיר קאלוואריא וגם בכמה ספרים מופיע שמו ברשימת ה"פרענומעראנטען" (דמי קדימה).

ר' יוחנן נפטר בשיבה טובה בקאלוואריא ומאחר שלא היה במקום בית החיים יהודי, נקבר בעיירה שכנה 'זאטור'.

בן קדושים

זיידא נולד בליזענסק

זיידא היה בן למשפחת ב"ק (ר"ת של בן קדושים?) המכונה בעק 
זיידא ספר שאחרי המלחמה הראשונה היה פעם על קברי אבות בפשעמיש וראה מצבות עם השם ב"ק ומסתמא הסבו את השם לבעק בשפת אידיש.
דוד יוחנן ע"ה אמר השערה אחת על מקור שם המשפחה שראש משפחת ב"ק נהרג על קדוש השם וצאצאיו כונו "בני קדושים".  בדומה לזה ישנם משפחות ז"ק שם מצוי במשפחות מליטא ורוסיה, בקו"ן מוזכר בספר "די הייליגע שטאט צאנז" לר' שלמה זלמן לעהרער, שהיה ראש הקהל באנטווערפען יצ"ו - ודומיהן.

ר' משה חיים נתייתם מאביו ר' אברהם ישעיה בגיל צעיר מאד - כבר שנין תרין - ואמו גדלתו וניסתה להתפרנס לבד ברוכבה העירה על סוס כדי להביא טרף לביתה - עד שנישאה שנית.

דודה שרה ע"ה ספרה בשם אברהם "וולי" טעלער ע"ה שבאשר אמו האלמנה התחתנה בשנית נאלץ העלם לישון על ספסלי בית המדרש ונשים רחמניות היו מביאות אוכל לבחורים שמזה הוא התפרנס מגיל שש עד לפני הבר מצוה, אז עבר הילד לגור בעיר מולדתו(?) שינאווע בביתו של הרה"ק משינאווע מוה"ר יחזקאל שרגא הלבערשטאם זצוקללה"ה בן הרה"ק מצאנז זצ"ל שם נתגדל.  שם התיידד עם עוד יתום - מי שלעתיד נהיה אדמו"ר מפשעווארסק הרה"ק ר' איציקל זצ"ל, שגר בסוף ימיו באנטווערפען יצ"ו – אביו הרה"צ ר' נפתלי אלימלך געווירצמאן זצ"ל, המכונה ר' מילך רודניקער, נפטר כשהיה בגיל רך.  הם נסעו יחד עם רבם אומנם (גם ר' איציקל – בהיותו יתום מאביו ר' מילך מרודניק (?) נתגדל בבית השינאווער רב זצ"ל) לבעלזא.  אחרי פטירת השינעווער רב התחיל לנסוע למוהרי"ד מבעלזא וגם בניו אחריו הרה"ח ר' אברהם'טשע הי"ד וזיידא המשיכו בדרכו זו.

הרה"ק משינאווא חיתנו בראשונה אבל הזווג לא עלתה יפה ואז זיידא משה חיים השתדך עם בת זוגו בזו"ש מרת שרה בת ר' דוד ולאה וואססערמאן מליזענסק.  היה בבארא פארק איש אחד מליזענסק, חסיד בעלזא בשם אויבערלענדער שהיה אומר לאבא שהוא עוד זוכר את ר' דוד סבו מליזענסק שהיה א וואוילע איד (=יהודי טוב).  זיידא נולד בליזענסק, לפני שהמשפחה שמנתה תשעה נפשות עברה לפשעמיש.

זיידא נסע עוד בתור ילד בגיל שתים עשרה לבעלזא מפשעמיש פעם ראשונה.