בן קדושים

זיידא היה בן למשפחת ב"ק (ר"ת של בן קדושים?) המכונה בעק 
זיידא ספר שאחרי המלחמה הראשונה היה פעם על קברי אבות בפשעמיש וראה מצבות עם השם ב"ק ומסתמא הסבו את השם לבעק בשפת אידיש.
דוד יוחנן ע"ה אמר השערה אחת על מקור שם המשפחה שראש משפחת ב"ק נהרג על קדוש השם וצאצאיו כונו "בני קדושים".  בדומה לזה ישנם משפחות ז"ק שם מצוי במשפחות מליטא ורוסיה, בקו"ן מוזכר בספר "די הייליגע שטאט צאנז" לר' שלמה זלמן לעהרער, שהיה ראש הקהל באנטווערפען יצ"ו - ודומיהן.

ר' משה חיים נתייתם מאביו ר' אברהם ישעיה בגיל צעיר מאד - כבר שנין תרין - ואמו גדלתו וניסתה להתפרנס לבד ברוכבה העירה על סוס כדי להביא טרף לביתה - עד שנישאה שנית.

דודה שרה ע"ה ספרה בשם אברהם "וולי" טעלער ע"ה שבאשר אמו האלמנה התחתנה בשנית נאלץ העלם לישון על ספסלי בית המדרש ונשים רחמניות היו מביאות אוכל לבחורים שמזה הוא התפרנס מגיל שש עד לפני הבר מצוה, אז עבר הילד לגור בעיר מולדתו(?) שינאווע בביתו של הרה"ק משינאווע מוה"ר יחזקאל שרגא הלבערשטאם זצוקללה"ה בן הרה"ק מצאנז זצ"ל שם נתגדל.  שם התיידד עם עוד יתום - מי שלעתיד נהיה אדמו"ר מפשעווארסק הרה"ק ר' איציקל זצ"ל, שגר בסוף ימיו באנטווערפען יצ"ו – אביו הרה"צ ר' נפתלי אלימלך געווירצמאן זצ"ל, המכונה ר' מילך רודניקער, נפטר כשהיה בגיל רך.  הם נסעו יחד עם רבם אומנם (גם ר' איציקל – בהיותו יתום מאביו ר' מילך מרודניק (?) נתגדל בבית השינאווער רב זצ"ל) לבעלזא.  אחרי פטירת השינעווער רב התחיל לנסוע למוהרי"ד מבעלזא וגם בניו אחריו הרה"ח ר' אברהם'טשע הי"ד וזיידא המשיכו בדרכו זו.

הרה"ק משינאווא חיתנו בראשונה אבל הזווג לא עלתה יפה ואז זיידא משה חיים השתדך עם בת זוגו בזו"ש מרת שרה בת ר' דוד ולאה וואססערמאן מליזענסק.  היה בבארא פארק איש אחד מליזענסק, חסיד בעלזא בשם אויבערלענדער שהיה אומר לאבא שהוא עוד זוכר את ר' דוד סבו מליזענסק שהיה א וואוילע איד (=יהודי טוב).  זיידא נולד בליזענסק, לפני שהמשפחה שמנתה תשעה נפשות עברה לפשעמיש.

זיידא נסע עוד בתור ילד בגיל שתים עשרה לבעלזא מפשעמיש פעם ראשונה.