קורות הדורות

זיידא השתדך עם סבתא שהיתה בת הזקונים של ר' יוחנן ומלכה פעטצענבוים מקאלוואריא ליד קראקא. 

משפחת פעטצענבוים מנתה שלש עשרה נפשות, כולל ההורים והצעירה היתה סבתא זלטא, שנולדה לעת זקנתו של ר' יוחנן. האחיינים היו יותר מבוגרים ממנה, באשר נולדו מהבנים הגדולים במשפחה שהתחתנו הרבה זמן לפני שהיא נולדה. אחותה שלפניה היתה ה'טאנטע אסתר' אשת ר' הירש (צבי) יוסף הלוי סג"ל לאנדאו מבריגל. 

המשרתת הפולנית היתה מעוררת אותם כל יום, עושה "נעגעל וואסער" ואומרת אתם "מודה אני".  היא עבדה אצל המשפחה עשרות בשנים ולכן למדה לדבר אידיש וגם התפלות שמלמדים לתינוקות כשהם קטנים.

סבתא הלכה לבית הספר העירוני בה למדו כל הילדים – כיהודים כגויים יחד – אמנם בערב היתה לומדת קצת למודי קדש.  בית הספר שיסדה שרה שענירער 'בית יעקב' בקראקא היה "רק עבור האדוקים" (נאר פאר די פרומע מיידלעך - בלשונה).

את חופשת הקיץ (או החורף?) הם בילו באזור ההררי שבפולין בשם זאקופאנע.

לר' יוחנן היה לו בית חרושת לרהיטים והיה מסילת ברזל מיוחדת שהובילה קרונות הרכבת הישר לתוך בית המסחר, כדי לאפשר הטענת הסחורות שהובלו לכל ארצות תבל.  הם מכרו אפילו לארה"ב שם היה יבואן שקנה כל פעם הרבה סחורה בהקפה ולמועד ההזמנה הבא סילק את החשבון הקודם.  פעם שלח את ההזמנה החדשה ולא צירף את התשלום למשלוח הקודם, אולם ר' יוחנן רצה לשלוח הסחורה עוד הפעם בהקפה, על פי בקשת הסוחר.  אשתו שגם היא היתה מעורבת בענייני המסחר הגיעה למפעל בשעה שהרכבת היתה כבר מוכנה לנסוע עם הסחורה החדשה לנמל וכששמעה שהסוחר מאמריקה עדיין לא שילם עבור המשלוח הקודם היא לא נתנה בשום אופן להרשות את המשלוח החדש.  כל הסחורה פורקה מהקרונות והרכבת עזבה בלי הסחורה – דבר שהיה חריג מאד מפני שרוב הסוחרים לפעמים משלמים על שתי משלוחים יחד – ומה כל הרעש אם מחכים עוד קצת על הכסף?  אולם אחרי שבוע-שבועיים נודע שהכלכלה באמריקה קרסה לגמרי, מה שאחר כך כונה "גרעיט דעפרעשען" ואז נוכחו לדעת הבינה היתירה בה חוננה אשת חיל זו.

ר' יוחנן ע"ה היה חסיד נלהב של הרבי מצאנז ה"דברי חיים" זצ"ל.  ביתו היתה פתוחה לאורחים ובתוכם רבנים ורביים חשובים כמו מרן מהרי"ד ומרן מהר"א זצוללה"ה וגם הרה"ק ה"קדושת ציון" הי"ד אשר בנו המהר"ש השני מבאבוב העיד שאביו התאכסן בבית זקנינו.  זה היה כשנסעתי עם אחי אהרן נ"י ועם ר' אברהם יודא פאלגער הי"ו בן ר' יוס'ל ז"ל מלאנצהוט לאמריקא, לשהות במחנה קיץ שלוה שע"י חסידי באבוב, אחר שהרה"ח המפואר ר' שאול הוטערער, מזקני וחשובי חסידי באבוב זצ"ל שלח את שלושתנו שמה בקיץ של שנת ה'תש"ם, ימים ספורים אחרי האסון של הריגת הבה"ח כהנא מפאריז בידי מחבל פלשתיני ימ"ש - שהיה אמור לנסוע יחד עם פרחי אגודת ישראל בבלגיה למחנה קיץ.

ר' יוחנן שהיה איש אמיד ומופיע ברשימות של כולל גאליציען תחת העיר קאלוואריא וגם בכמה ספרים מופיע שמו ברשימת ה"פרענומעראנטען" (דמי קדימה).

ר' יוחנן נפטר בשיבה טובה בקאלוואריא ומאחר שלא היה במקום בית החיים יהודי, נקבר בעיירה שכנה 'זאגור'.