בין הערבי"ם – בין שתי המלחמות - חלק ג'

היה תלמיד מובהק מבעל "מחזה אברהם" דער בראד'ער רב
גם הכיר הרבה מרבני ואדמו"רי הדור הקודם, שהגיעו לווינה בתוך גל הפליטים ממלחמת העולם הראשונה.  ביניהם היו הרב ישעיה פירסט, הרב יונתן שטייף, הרב אכס ואדמו"רי בית רוזין כמו הרבי מהוסיאטין, טשורטקוב, בויאן וקופישניץ.  ר' יוסף ענגעל גם גר אז בווינה וכן הרב שלמה באומגארטען שהגיע ללונדון ועמד בראש קהלת תורה עץ חיים - ממשיך דרכה של ה"שיף שוהל" הווינאית.

כשהיה זיידא בחור הגיע פעם הרבי מליובאוויטש הריי"צ (רבי יוסף יצחק) זצ"ל לווינה ובשבת קדש עם דמדומי חמה הוציאו את ספר התורה לקריאת התורה והיו שם המון אנשים. הרבי פנה לזיידא ואמר לו: "יונגערמאן, דו קענסט דאך ליינען, געה צו!" וזיידא אכן קרא בתורה לפני תפלת מנחה.
זיידא היה באמת איש האשכולות שהיה שוחט וגם מוהל, סופר וגם בעל קורא, ועדיין ישנם יהודים בלונדון שזוכרים אותו בתור שליח ציבור שהופעתו, קולו הנעים והשירים ששמעו ממנו השאירו עליהם רושם בל יימחה עד היום הזה (קרי: כל ימי חייהם).

אחרי נשואיו עם סבתא זלאטא קבעו משכנם בקראקא, שם נולדו להם הבן הבכור אשר קראוהו ע"ש מוהרי"ד מבעלזא שנפטר זמן קצר לפני כן בשנת תרפ"ז, ה"ה הרה"ח ר' יששכר דוב בעק (המכונה ראוכווערקער) הגר כיום בבני ברק והבת מלכה שנקראה על שם אם אם אמה אשת ר' יוחנן פעטצענבוים מקאלוואריע הסמוך לקראקא.

הוא פתח בית מסחר לרהיטים שהיתה בשותפות עם עוד אברך בנש"ק אבל העסק לא עלתה יפה ולכן עקרו לוינה עיר הבירה האוסטרית והתיישב ב'שיף גאססע'.

באחד המחסנים של בית הכנסת של קהלת תורה עץ חיים, הנקראת שיף שוהל פתח משחטה לעופות.